קריאת מחשבות 4 – ההחלטה

המחשבה היא גל. רק ההחלטה עוצרת אותו.

אילו חיינו היו מסתכמים בכך שאנו חוזרים על התהליך במחזוריות, כשמתג ההחלטה תמיד מכוון על „כן, אני עושה את זה", כולם היו צריכים להיות מאושרים, ואז גם לא היינו יכולים לדעת על קיומו של המתג, ואז לא היה קיים רצון חופשי.

אבל מתג ההחלטה נמצא שם במעגל. ההחלטה קיימת. לרוב האנשים אין מושג מה קורה כשהמתג הזה מכוון על לא, כי הם לא מעזים להעביר אותו.

הם מפחדים לומר לא לריצוי, לומר לא לאומללות. הם מפחדים מהבדידות, מזקנה בודדה.

בואי נראה את הסיטואציה הבאה. בחורה מתלוננת בפני חברתה על הבחור המתעלל שלה:

- ברור, אני יודעת שאסור לי להרשות את זה, אבל הוא בעלי, לא?
- הממ – אומרת החברה קוראת המחשבות.
- הרי הוא היה אדם כל כך „טוב", רק שעכשיו הוא שותה קצת יותר מדי...
- הממ... – אומרת החברה קוראת המחשבות.

כאן רואים בבירור שבמשפט הראשון החברה שאלה את עצמה, עם מילת השאלה „לא?", מה היא בעצם עדיין מחפשת לצד בחור שפוגע בה? היא יודעת בפנים היטב שהאדם הזה מעולם לא היה טוב, הוא תמיד רק העמיד פנים, כדי להשיג אותה, לכבול אותה אליו.

החברה קוראת המחשבות ידעה את זה מראש. לכן גם לא רצתה ללכת לחתונה שלהם. היא ידעה כבר אז שיהיו גירושים, או גרוע מזה...

אבל אילו הייתה אומרת לחברתה בזמנו שלא תעשה את זה, היא ממילא לא הייתה מקשיבה לה. היא עוד הייתה זקוקה ל„מישהו" מתעלל כזה. אדם כזה אינו גבר. גבר אמיתי לא פוגע בנשים, הוא לא זקוק לכך כדי להשיג בזה אישור עצמי שהוא מספיק טוב. התעללות עושים רק בחורים חלשים ומלאי פחד, אבל אותם אי אפשר לקרוא גברים.

החברה קוראת המחשבות לא אמרה דבר. היא ידעה שהטוהר שלה, הסבלנות שלה, מציבים מראה בפני חברתה, כי היא כבר לא נמצאת במערכת יחסים מתעללת. היא ידעה על עצמה שיש לה מזל, כי שנים קודם לכן החליטה נכון: עדיף לחיות לבד בעולם הזה מאשר בזוגיות מתוקה בגיהינום. היא מחכה לנסיך. ולא תסתפק בפחות.

לחופש יש מחיר גבוה, ובושה עד כמה הנשים חסרות הגנה בעידן הנוכחי. קשה מאוד למצוא תמיכה.

וגם אם מצליחים להשתחרר ממערכת היחסים המתעללת, אין ערובה לכך שחייה ישתפרו, אם היא לא תתחיל לתרגל קריאת מחשבות. מי שלא לומדת מהטעויות, צונחת מטה, ובוחרת בן זוג גרוע עוד יותר מהקודם.

/מאמר על זוגיות בהכנה.../

מהדוגמה הקודמת רואים בבירור: אם מתג ההחלטה תמיד מכוון על כן, והיא נמצאת עם הבחור שלה בגלל תירוצים כוזבים והונאה עצמית, אז למעשה זה מה שהיא רוצה, והיא חיה את תוצאת ההחלטה הזאת שלה. אבל היא יכולה גם להחליט שהיא בורחת מההתעללות. לשם כך, לעומת זאת, נדרש אומץ רב, ועליה לארגן את הבריחה.

זהו המרכיב המרכזי של קריאת המחשבות. האמירה של לא. אם נבין את זה, בעיית ההחלטה תיעשה כה חשובה, שכבר לא נשתמש יותר במילה „מחשבה", אלא במילה החלטה.

בעיית האנושות, אם כן, היא ההחלטה. האנשים ההם במסיבה יכלו להחליט לקבל באהבה את אותו אדם שטען על עצמו שהוא קורא מחשבות, ולשוחח איתו.

הבחורה ההיא, לפני שנישאה לבחור המתעלל, יכלה להיות קוראת מחשבות, ואילו קראה את מחשבותיו של הבחור, הייתה בורחת ממנו רחוק ככל שיכלה. הייתה לה החלטה.

ביום אנחנו ממצמצים בערך 15,000 פעמים. כל כך הרבה הזדמנויות יש לנו להחליט נכון. עצמי את עינייך, וכשתפקחי אותן שוב, החליטי שאת אומרת לא.

החוליה הזאת בשרשרת, בעיית ההחלטה, היא מה שעלינו לבחון.
זו עבודה פנימית, ויש לנו מצפן בשם מצפון, שעלינו לנער ממנו את האבק לשם כך.

המצפון תמיד מראה שאת שווה הרבה יותר. לעולם אל תזלזלי בעצמך. עמוק בפנים את יודעת היטב שהבחור הזה לא מספיק טוב בשבילך. אמרי לו לא.

כי אילו תמיד הכול היה טוב ומועיל לנו, לעולם לא היינו יכולים להגיע לסיטואציה שבה אנו מרגישים אומללים.

אז בואי נראה דוגמה לקריאת מחשבות. אם אישה נישאת לבחור, והם כביכול מאושרים, אז איך ייתכן שבכל זאת הם מתגרשים אחרי זמן מה? אילו קיבלו בעבר החלטה טובה, הם לא יכלו להתגרש, כי היו צריכים להמשיך להיות מאושרים.

הבעיה, אם כן, היא שהאנשים לא קראו את מחשבותיהם של עצמם העתידיים. כי אילו קראו אותן, היו מזהים מראש, ומרחיקים לכת כדי להימנע מ„בן הזוג" שלו נישאו.

עוד פעם, בואי נראה את התהליך בחייו של „בחור קצת יותר גס":
החברה זרקה את הבחור, והבחור לא מסוגל להפסיק לחשוב:
- זיכרון: מה שאני עושה הוא שאני מעלה שוב ושוב תחושה נעימה מהעבר. אני לא מסוגל לקבל שהבחורה נפרדה ממני
- תשוקה: המוח שלי מקבל משוב שזו תהיה שוב תחושה נעימה אם אעשה שוב את מה שעשיתי בעבר. אני רוצה להרגיש את הגוף של הבחורה, כי אני משתגע מזה שהיא לא איתי.
- החלטה: אני עושה את זה, כי אני לא מסוגל לשלוט בעצמי, אני צריך לחוות שוב את התחושה, אני פשוט לא יכול לחיות בלעדיה.

מורגש שתשוקת הבעלות התעוררה במלואה, ומקו המחשבה הזה נובעות סצנות הקנאה, מעשי האלימות, הרציחות.

הגל

לכן המילה מחשבה היא כמו גל. הגל מגיע מאיפשהו, יש לו כוח, ורק ההחלטה לבדה מסוגלת לעצור אותו. לעשות, או לא לעשות?

מלכוד 22

שימי לב שהתחלנו לנתח סיטואציה רחוקה מאיתנו, ובסוף כבר את מחשבותינו שלנו עלינו לנתח. אז איך זה עובד? כל עוד איננו מסוגלים לשלוט במחשבותינו שלנו, איך אנחנו רוצים להבין את אלה של אחרים?

וכן, זו הבעיה. המחשבות שלנו. המחשבות שלנו מחזיקות את מוחנו בשבי, כדי שלא יוכל להמריא בחופשיות. זהו מלכוד 22. אם אני רוצה להבין את האדם האחר, אז עליי להבין את עצמי? אבל אז מה קודם?

נהוג לומר: דעי את עצמך. אז קודם אכיר את עצמי, ואחר כך אכיר אחר? מהי האמת כאן?

קל לראות שלמילים שהכרנו עד כה, ייתכן שבכל זאת אין משמעות חד-משמעית. ואם אין להן משמעות חד-משמעית, אז צריך איכשהו להבהיר אותן, אחרת לא נוכל לעשות סדר בכאוס.

לפי זה, יש כאוס בתודעה שלנו?

אם את מרגישה את הרוח, והיית רוצה להתקדם בנושא במהירות האור, אני כאן: בתפריט קבעי איתי פגישה מקוונת או אישית…

פאקו קה רוח.